תרימו תפילה לאלו שעדיין סובלים

וקצת יותר קרוב אפשר לראות את המזרק

בקבוק הרואין של חברת באייר הגרמנית. בין השנים 1890 ל- 1910 ההרואין נמכר כתרופה לא ממכרת כדי לשמש תחליף למורפין. בין היתר טופלו בו ילדים במקרים של שיעול קשה.

יין קוקאין מטקאלף. חברת תיאודור מטקאלף יצרה מגוון של יינות עם עלי קוקה. אנשים נהגו לומר על יין זה כי הוא "יעשה אותך שמח וטוב לב" ועוזר גם לצרכים רפואיים.

יין מריאני. בשנת 1875 יין זה המכיל גם הוא קוקאין, היה המפורסם בזמנו. האפיפיור לאו ה-13 נהג לקחת עימו בקבוק כזה לכל מקום שאליו הגיע. הוא אפילו העניק מדלית זהב מטעם הוותיקן ליצרן היין אנג'לו מריאני.

יין מלטין מניו יורק. עוד אחד מסוגי היין מכילי הקוקאין. על גבי האריזה נאמר כי המנה המומלצת למבוגרים היא כוס מלאה ואילו הילדים צריכים להסתפק בחצי כוס.

מוצר פרסומי - משקולת נייר המפרסמת את חברת C.F. Boehringer & Soehne הגרמנית. הם היו גאים להיות יצרן התרופות (המכילות קוקאין) הגדול בעולם.

אופיום נגד אסטמה

טבליות קוקאין משנת 1900, היו בשימוש בתקופת מלחמות העולם הראשונה והשניה

טיפות קוקאין – שימשו כתרופה כנגד כאבי שיניים בין השנים 1885 – 1949. עד שנת 1907 עדיין השתמשו בו כתרופה מיועדת לילדים מכיוון שלא רק העלימה את הכאב אלא "עשתה אותם מאושרים" בנוסף.

אופיום לילדים. תרופה שיעודה היה לגרום להם להרדם. לא רק אופיום היה בה אלא 46 אחוז אלכוהול בנוסף כך שהילדים בטח ישנו שנת ישרים ועשו לילה קל להורים.

בקבוק עם שמן קנביס – שימו לב לתאריך הייצור 14 אפריל 1928.

המלחמה באפגניסטן נגד כוחות הטליבאן עדיין בעיצומה למי שלא ידע. בין קרב אחד למשנהו, יושבים הלוחמים ומעבירים "צינגלה". לוחם אחד כמעט חוטף כדור ופשוט צוחק כאילו מעביר דאחקות עם החברים.
מזכיר את אותם שודדי דרכים עתיקים מהכת השיעית שנקראו חשישיים .

עוד סיפור בתמונות המתאר מצב של אשה המכורה לקריסטל מת' (cristal meth). התמונות צולמו במהלך 9 שנים על ידי המשטרה בכל פעם שנעצרה בעניין זה או אחר. תמונות אלה מכונות mugshots ומסתובבות ברשת זה מספר שנים.

חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין, לא יסור ממנה.
הכותרת היא מספר משלי וחשבתי על "איך לומדים להיות נרקומן" לפני שלומדים איך יוצאים מזה.  – עד שלהי המאה התשע עשרה, סמים לא היו דבר אסור. אדרבא, כל המרבה הרי זה משובח ולדוגמא אנו רואים את גברת ווינסלו נותנת סירופ המכיל מורפין לילד הקטן שסובל בגלל צמיחת שיניים.

ולמה באה לי המחשבה? – בכל פעם כשאני שומע על מדיניות התעלמות חדשה שנובעת מצרכים פוליטיים או כשאני נזכר שיושבים בינינו כאלה שנדמה להם שיש "סמים קלים" שאפשר להתעלם מנוכחותם, אני נזכר בגברת ווינסלו ובילדה האומלל שמן הסתם לא ידע לחיות בלי מורפין ואיזה מזל שלילדים שלי יש היום אקאמולי.
תקנו אותי אם אני טועה!