משהו על תרופות מרשם

מחקר שפורסם בכתב העת BMJ ניתח 10,500 אנשים הנוטלים מגוון רחב של כדורי שינה, כולל דיאזפם ממשפחת הבנזודיאזפינים המשמש להרגעה.

דו"ח חדש שפורסם בימים אלה באנגליה קובע כי כדורי שינה עלולים להיות מסוכנים כמו עישון סיגריות, אומר המחבר הראשי של הדו"ח.
מאות אלפי אנשים שלוקחים כדורי שינה רק פעמיים בחודש הם בעלי סיכוי גבוה פי ארבעה למות בטרם עת, כך קובע המחקר חדש.

אנו חיים בעידן בו שעות הפנאי שלנו גדולים לאין שיעור על פני אלה שהיו להורינו. יחד עם זאת, תרבות הפנאי ביחד עם לחצי העבודה והמשפחה מול תקשורת מהירה וזמינה המחייבת אותנו להיות דרוכים רוב הזמן, מעלים את מפלס המתח והחרדה בחיינו בין אם אנו חשים בזאת או לא.

בארה"ב כיום יש יותר מכורים לסמים שאין להם כל קשר לסמי רחוב ועבריינות, הם השכן הנחמד ממול או המורה של הילד בבית הספר. הם אינם צריכים לגנוב כדי להשיג את הסם שלהם אלא לקבוע תור לרופא המשפחה ולקבל את המרשם.

תרבות ההרגעה המיידית כבר חדרה למחוזותנו מזמן. תהליך ההתמכרות אינו ארוך במיוחד אך רמת ההכחשה רק עולה והדרך חזרה נראית רחוקה יותר מיום ליום. אנשים "נורמליים", יצרנים, בעלי משפחה, תורמים לחברה, כל אלה רק מעצימים את ההכחשה למצב לא בריא. ברור כי השימוש במרשם הרופא הינו תירוץ לשימוש מתמשך. צריך לזכור כי הגוף שלנו אינו יודע להבחין בין סם רחוב לתרופת מרשם, הוא אינו יודע אם מה שאנו מכניסים לגופנו הוא חוקי או לא, ההתמכרות היא התמכרות ואין הבדל בינה לאף התמכרות אחרת ומרשם הרופא אינו הופך אותה לשונה.

השימוש בתרופות הוא כורח מציאות, ברור כי לאדם סובל צריכה לבוא הקלה אך אין להקל ראש בתופעות הלוואי. מכיוון שאנו חיים בתוך תרבות צריכה מיידית גם הפתרונות שאנו מחפשים לבעיות הנקרות בדרכנו צריכות לחול עלינו כאן ועכשיו, אין לנו זמן ליום אחר, לא נשקיע את זמננו למשל במדיטציה כי בזמן הזה יכולנו לעשות הרבה דברים אחרים וככל שיש לנו יותר זמן פנוי אנו ממהרים לפנות אותו לזמן הפנוי הבא.

חלק גדול מהאחריות למצב הזה חייב לחול על הרופאים שנכנעים ללחצי הפציינט ומספקים את הסחורה כדי לשמור על שקט תעשייתי. אנו תופסים רופא טוב ככזה הקשוב לפציינט שלו וכמו בכל משא ומתן אחר הוא נמדד בעינינו על פי הענותו לדרישותנו. רופא שאכן קשוב לפציינט יצטרך לחשוב היטב לפני כתיבת המרשם ולא תהיה ידו קלה.

תרופות אכן מקלות ומאפשרות לנו לנהל חיים נורמליים כשהגוף או הנפש בוגדים בנו אך אל לנו לבגוד בגופנו בתמורה.

הרשם
קבלי הודעה על:
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments