מחקרים מראים כי 90% מהבולמיים הן נשים. נשים נוטות יותר לבולימיה והפרעות אכילה אחרות מכיוון שהן נוטות לעסוק בדימוי הגוף שלהן יותר מגברים. בדרך כלל הן גם יגיעו לטיפול לעומת גברים הסובלים מכך הנוטים להסתיר את הבעיה.
בדומה לאלה הסובלים מאנורקסיה, הבולמיים מאד אובססיביים לגבי משקלם, ומנסים לשמור על משקל ממוצע או מעט מעל לממוצע. זהו אחד ההבדלים העיקריים בין בולימיה לאנורקסיה. למעשה, בעוד שמשקל הוא גורם מכריע באבחון אנורקסיה, הוא אינו חשוב במקרים של בולימיה. המאפיין הבולט של הבולימיה הוא האכילה הלא מסודרת.
התנהגות
מי שמשתמש באוכל כדי לענות על צורך רגשי ופסיכולוגי ולא על רעב, רוב הסיכויים שיהיה גם על סף פיתוח הפרעת אכילה או שכבר חצה את הסף. הבולמיים משתמשים באוכל כדי לברוח מהמציאות, להימנע ממצבים מלחיצים ולהקל על חרדה, צער, הערכה עצמית נמוכה או בדידות. המזון הופך לגורם מסיח דעת מזכרונות טראומתיים ומשמש כעונש או כפיצוי. הבולמי יאכל כמויות מוגזמות עד לאי נוחות, בדרך כלל אכילתו מהירה מהרגיל ותהיה לו נטיה לבודד עצמו בעת בולומוס אכילה על מנת שלא למשוך תשומת לב לא רצויה.
מאפייני ההתנהגות הבולימית הם כאמור, תדירות אכילה גבוהה, עיסוק מוגזם בדימוי גוף ונסיונות "טיהור הגוף". פעולות הטיהור הן הקאה יזומה, שימוש בחוקנים, חומרים משלשלים, תרופות סופחות נוזלים ופעילות גופנית מוגזמת.
השפעות על הגוף
המראה יכול לטעות כשמדובר בבולימיה כי בניגוד לאנורקטיות,הבולמיים לרוב הם בעלי משקל ממוצע.
סוג זה של הפרעת אכילה קשה לאבחון אך ישנן פגיעות שלאורך זמן ניתן לעמוד על טיבן כמו: סוכרת, לחץ דם גבוה ומחלות לב, כמו כן דלקת מפרקים ניוונית, כאבי מפרקים ושרירים ותסמונת שחלות פוליציסטיות.
סימנים נוספים הם בעיות עששת וחניכיים, חוסר איזון של אלקטרוליטים כתוצאה מהתייבשות, כיבים בוושט ובקיבה ובעיות מעיים כרוניות.
סימני אזהרה
כאמור, הסובלים מבולימיה יעשו הכל כדי להסתיר את מחלתם מפני חברים ובני משפחה אך ניתן לעקוב אחרי השינויים בהתנהגות.
אם עולה החשד, כדאי לעקוב אחרי הרגלי האכילה, לשים לב אם דברי מזון נעלמים מהמקרר, אכילת ג'אנק פוד מוגזמת, תנודות במשקל של 10 ק"ג, בליטות או צלקות על פרקי האצבעות (תוצאה של הכנסת אצבעות לגרון כדי לגרום לרפלקס הקאה), שינוי בצבע השיניים (שחיקת אמאיל), שילשולים ועצירות לסירוגין, הליכה לשירותים מיד עם סיום ארוחה, יציאה מהשרותים עם פנים אדומות (ממאמץ הקאה). תופעות נוספות הן, חרדה, התקפי פניקה ובהרבה מקרים גם שימוש בסמים.
ניתן לזהות בולימיה גם על ידי בדיקות דם ושתן כשבמקביל להתנהגות ולמאפיינים החיצוניים בדיקה תזהה התייבשות, חוסר סידן, חילוף חומרים לקוי, ערכי ברזל נמוכים, תפקודי בלוטת התריס וכו'. ישנם כמובן עוד אפשרויות אבחון אך את אלה כמו האחרים צריך לעשות בעזרת מומחים לדבר.
אל תנסו לאבחן בעצמכם את הבעיה. במידה וקיימים סימפטומים מחשידים יש לפנות לאנשי מקצוע.
מקור – TheFix