התפיסה היא כי אדם שמקבל לדוגמא דיאמורפין שהוא לכל הדעות הרואין חזק יותר מכל הרואין הנמכר ברחוב, כתרופה נגד כאב, לא יהפוך למכור לאחר שהוא יוצא מבית החולים.
מובאות כאן תובנות הנוגעות אף לחיילי ארה"ב בוויאטנם שהשתמשו בסמים וחזרו לארה"ב כשהם אינם בחזקת מכורים.
איכשהו העובדות לא מבלבלות אותם. המוני חיילים חזרו מוויאטנם כשהם מכורים להרואין, חלקם פנו לקבלת תחליפי סם ותכניות גמילה וחלקם פשוט הפכו לנרקומנים ועברייני רחוב.
החלמה, על פי יוצרי הסרטון, אינה קשורה בטיפול להפסקת ההתמכרות אלא בתקשורת וקשרים חברתיים. זה נכון חלקית ומאד פשטני.
מישהו כאן מתעלם ממציאות קשה. מיליוני אנשים הפכו למכורים לתרופות מרשם ומדי שנה נספרים מאות מקרי מוות כתוצאה ממנת יתר של תרופות מרשם.
על פי אתר האינטרנט של יוצרי הסרט ו"מפיצי הבשורה", לא ניתן להבין מי עומד מאחרי האג'נדה החדשה, כך שאין עם מי להתווכח.