מחקר שפורסם במהדורה האחרונה של כתב העת השירותים פסיכיאטריים מדווח כי החברה מפגינה יחס אוהד יותר כלפי מחלת נפש לעומת מחלת ההתמכרות לסמים, ועדיין עולה השאלה: האם התמכרות היא מחלה או פגם אישי.
חוקרים במחלקה למדיניות בריאות וניהול בבית הספר לבריאות הציבור ג'ון הופקינס סקרו מעל 700 אנשים לעניין דעותיהם על התמכרות לסמים (ואלכוהול) ומחלת נפש. הם מצאו כי דעותיהם על התמכרות לסמים היו הרבה יותר שליליות ואף כילו התנגדות גדולה יותר למדיניות שעשויה לעזור למכורים בהחלמה שלהם. הדמיון היחיד בתשובותיהם בין התמכרות ומחלת נפש היה שיותר מ-200 מהנסקרים האמינו כי ההחלמה בשני המקרים היא בלתי אפשרית.
"בעוד התמכרות לסמים ומחלת נפש הן שתי מחלות כרוניות, הן עדיין מצבים בריאותיים הניתנים לטיפול, הציבור נוטה לחשוב על התתמכרות ככישלון אישי מוסרי יותר מאשר כמצב של מחלה" אמר מנהל המחקר. "בשנים האחרונות יותר מקובל חברתית לדבר בפומבי על מאבק במחלת נפש, אבל כשמדובר בהתמכרות, התחושה היא שהמכור הוא אדם רע או חלש, במיוחד משום שחלק גדול מהשימוש בסמים אינו חוקי."
65% מהנסקרים אמרו יש לאפשר למעסיקים לשלול קבלה לעבודה לאדם עם בעיית התמכרות לסמים, לעומת 25% שסברו שיש לנהוג כך במקרה של מחלת נפש.
62% אמרו שיהיו מוכנים לעבוד עם מישהו שהייתה לו מחלת נפש, ורק 22% אמרו שהם יעבדו עם מישהו שסבל בעבר מהתמכרות לסמים. ועוד יותר מפתיע, 22% מהנסקרים חשבו כי אין לאפשר למכורים את אותן הטבות בביטוח בריאות שיש לכלל הציבור, בהשוואה ל-79% שסברו כך כשזה הגיע למחלת נפש.
עם זאת, החוקרים מאמינים כי דעות על התמכרות יכולות להשתנות עם הזמן בציבור הרחב. כדאי לזכור כי עד לא מזמן היה זה טאבו לדבר על נטילת תרופות נוגדות דיכאון.
ככל שהבושה בבעיית התמכרות לסמים תרד כפי שקרה עם בעיות נפש, כך נוכל כקהילה להתמודד עם הבעיות בהצלחה גדולה יותר. אם נוכל לחנך את הציבור שמדובר במחלה שניתן לעצור אותה והיא ניתנת לטיפול, נראה גם תמיכה גדולה יותר בשינויים במדיניות שיועילו לאנשים עם מחלת נפש והתמכרות לסמים.
מקור: The Fix