המוסד לביטוח לאומי מעניק על פי חוק, קצבה חודשית כהבטחת הכנסה לכאלה שהכנסתם החודשית אינה מגיעה למינימום הנדרש. עד כאן הכל בסדר, צדק סוציאלי פחות או יותר.
נרקומנים, מכורים פעילים מקבלים קצבת נכות. נכות על שום מה? על כך שהם מוכרים כאנשים חולים שאינם מסוגלים להשתכר. זה נכון אבל…..
כדי לקבל את הקצבה, הנרקומן נותן בדיקת שתן אחת לשנה כדי לוודא שהוא אכן משתמש פעיל בסמים כדי להמשיך ולקבל את הקצבה.
תאמינו לי אם אומר לכם שהכסף הזה אינו מיועד לקניית מצרכי מזון. מה שקורה בפועל הוא שאחת לחודש מממן הביטוח הלאומי יומיים של שכרון חושים לכל נרקומן. הכסף פשוט הולך לכיסוי הוצאות המחיה הגבוהות של סוחרי הסמים (מרצדס וכו,).
לסידור הזה אין מועד תפוגה, זה יכול להמשך כל עוד הנרקומן עדיין חי ונושם.
לעומת זאת, שימו לב להגיון שמנחה את המופקדים על רווחת הציבור.
נרקומן אשר מבקש לעבור טיפול יסודי ארוך טווח בקהילה טיפולית, יקבל מימון (את הקצבה האמורה) למשך שנה אחת בלבד.
מדיניות זאת של המוסד, מגבילה את משך הטיפול, ללא קשר להתקדמות המטופל.
יש כאן אבסורד שמישהו צריך לתת את ליבו לכך מכיוון שכספי ציבור אמורים ללכת לרווחת הציבור והאינטרס הברור של החברה הוא טיפול במכורים ולא מימון הסמים שהם צורכים.
תקנו אותי אם אני טועה!