הכותרת היא מספר משלי וחשבתי על "איך לומדים להיות נרקומן" לפני שלומדים איך יוצאים מזה. – עד שלהי המאה התשע עשרה, סמים לא היו דבר אסור. אדרבא, כל המרבה הרי זה משובח ולדוגמא אנו רואים את גברת ווינסלו נותנת סירופ המכיל מורפין לילד הקטן שסובל בגלל צמיחת שיניים.
ולמה באה לי המחשבה? – בכל פעם כשאני שומע על מדיניות התעלמות חדשה שנובעת מצרכים פוליטיים או כשאני נזכר שיושבים בינינו כאלה שנדמה להם שיש "סמים קלים" שאפשר להתעלם מנוכחותם, אני נזכר בגברת ווינסלו ובילדה האומלל שמן הסתם לא ידע לחיות בלי מורפין ואיזה מזל שלילדים שלי יש היום אקאמולי.
תקנו אותי אם אני טועה!
אך שימוש לרעה בסמים הוא משהו אחר לגמריי כיום בחברה המודרנית כיביכול שלנו אין יותר אנשים "נקיים" כולנו מכורים לסוג כזה או אחר של סם חזר יותר או חלש יותר כזה שהורג אותנו בסוף כזה שמטמטם אותנו אוכזה שבקושי מרגישים איך הוא משפיע עלינו בסתר אני מדבר כמובן על תרבות הצריכה שלנו אים הוראין אז נעליים ואים לאזה ולא זה ךפחות יש אקמולי(כול תרופת צינון באשר הי מכילה את החומר פסדו-אפדרין גם קראק וקסטיל מאת מכלים את החומר) הנוקדה שלי הי שסמים חוקיים(קפה ניקוטין אין צורך להזכיר אלכוהול תרופות צינון הניתנות ללא צורך במרשם התרופות שלנו לכול מחלה מכילות חומרים… קרא עוד »
יכול להיות שיש עניין במה שהעלית אך הבעיה היא לא במתן תרופה כזו או אחרת הבעיה היא האישיות המתמכרת, זו דעתי בכל אופן, והשאלה הנשאלת היא איך מזהים בין אישיות מתמכרת (המכור) לבעיית התמכרות , ואנו יודעים היטב ששימוש בסם מכל סוג (אלכוהול, התמכרות לסירופ שיעול וכו'), הוא תוצר של אישיות מתמכרת שאותה קשה לזהות, בייחוד בגילאים הנדונים מעלה. אני זוכרת שבאחת מהקבוצות הפתוחות הועלתה שאלה: האם כדאי להשקיע בחינוך מונע כמו שמשקיעים בחינוך מיני בבתיה"ס. לא יודעת מה הפיתרון, אבל בהחלט, העלייה בשימוש בסמים (ובעיניי אין כזה דבר סמים קלים), בקרב בני הנוער הוא מדאיג ואפילו מפחיד אותי אישית… קרא עוד »
כשיש לו כאבים אחד משנינו צריך להרגע
מה רע במורפין, מדי פעם?
בבחירה בין אקמול פורטה למורפין, אני בוחר מורפין,
מהר ובטוח.
האם הייתי נותן לילד שלי מורפין?
ממש לא
כשעשו ברית מילה לבן שלי הרב נתן לו יין לשתות, כשהבן שלי בכה בגלל הכאבים נתתי לו יין והוא נרגע.
גם כשצמחו לו שיניים נתתי לו יין להפחתת הכאב.
לא הבנתי ממך למה זה לא טוב, זה מרגיע.