כחלק ממהלך שיחסוך למדינה 20 מיליון שקל בשנה, תאוחד הרשות עם עיר ללא אלימות במשרד לביטחון הפנים. יתכן כי ל"צעדי החסכון" הללו אין קשר להסתבכות הרשות או נכון יותר מנכ"ל הרשות, יאיר גלר, בתיק 412 הידוע כפרשת ישראל ביתנו. אך התנהלות הרשות מאז לא ממש מניחה את הדעת לאור כך שלא מונה מנכ"ל חדש בעוד גלר נמצא במעצר בית.
הרשות הוקמה בשנת 1988 תחת חוק "הרשות למלחמה בסמים" ופעלה תחת משרד ראש הממשלה. הרבה דברים טובים עשתה הרשות בכל הנוגע לתחום הטיפול. הקהילות הטיפוליות הראשונות שקמו בישראל קיבלו את המימון לפעילותן דרך הרשות עד לתחילת המילניום שבו פעילותן עברה לשרות להתמכרויות שקם במשרד הרווחה.
נעשה לא מעט בתחום הכשרת עובדים מקצועיים בתחום ההתמכרויות, תמיכה כספית בטיפול גמילה ראשוני למכורים שידם אינה משגת. הפניית כספי החילוט (כספים שהמדינה מחרימה מפעילות עבריינית – בין 50 ל-100 מיליון שקל בשנה ר.ש) לטובת ורווחת מטופלים במוסדות השונים וכמובן בתחום ההסברה והמניעה.
כשהעולם סביבך משתנה, אתה חייב לסגל את עצמך למציאות החדשה.
בעשור האחרון, המציאות אכן משתנה אל מול עינינו. סמים זה כבר לא רק מריחואנה, אלכוהול, הרואין וקוקאין, בשנים האחרונות עלו על המדף סמים גרועים לא פחות ואף יותר. המריחואנה עלתה מחדש לסדר היום בעזרת לוביסטים וחברי כנסת שמבינים היטב מאיזה צד מרוחה פרוסת הלחם שלהם.
הרשות הפכה לנמסיס הגדול של תומכי הלגליזציה בעיקר משום ההתנגדות העקבית שאין שאלות מאחריה. לאורך השנים לא מצאתי אפילו סדק צר שדרכו ניתן לחדור את החומה הבצורה ולו רק כדי להעלות מספר שאלות מתבקשות. תומכי הלגליזציה מביאים טיעונים שיש לשקול אותם בכובד ראש. גם כותב שורות אלה סבר בעבר כי לגליזציה של מריחואנה היא בבחינת יהרג ובל יעבור. אלא שלאורך השנים לא מצאתי תשובות טובות מספיק לטענות שמנגד.
תגובת הרשות
התוצאה של פירוק הרשות היא שלא יהיה גוף שירכז את נושא המאבק בשימוש בסמים ושימוש לרעה באלכוהול…
קרא עוד
חוסר היכולת של המערכת לייצר אלטרנטיבה, מקורו בחטא ההיבריס הקדמון. אי אפשר לבנות מערך טיפולי מניעתי שרובו ככולו מבוסס על סטטיסטיקות ומחקרים שאין לסטות מהם. כוחה של רשות שתקציבה עשרות מיליונים לשנה דל מכדי להלחם בדעת קהל. בעולם שהוא כפר גלובלי אנו מציאים עצמו מחדש על ידי העתקה מאחרים. החזרה על אותן המנטרות לאורך השנים מעידה על כך שכלום לא השתנה בעצם, אז אם אין שינוי, מדוע אנו צריכים להמשיך ולבזבז כספי ציבור?.
ליבי עם כמה מחברי הטובים שהם עובדי הרשות שנים רבות. אבל… לא, אני לא ממש מופתע ולא אבכה את סגירתה של הרשות. כי אולי אין לנו צורך ברשות למלחמה?, מלחמות יש לנו מספיק. אולי אנו זקוקים לרשות שמתמודדת, מטפלת, מונעת, ממזערת נזקים, נוסעת פחות לחו"ל ולא מפחידה ילדים.
לסגור, ויפה שעה אחת קודם.
לצערי, הרשות אינה משרתת/מייצגת את ציבור היעד, אלא בעיקר מייצגת את חבר עובדיה.
במלחמה הזו כולם מפסידים והם מפסידים מהיום שהראשות קמה . אז במקום ראשות למלחמות , כדאי אולי לשקול ראשות לשיקום נפגעי סמים , או כל שם אחר . שתעסוק ברצינות בעזרה לנכנעים ושילובם מחדש בחברה