כתבה שפורסמה במקור ע"י מאיה סזלביץ באתר TIME.com
ידוע זה מכבר כי טראומת ילדות עשויה להעלות את הסיכוי לפתח דיכאון והתמכרות בהמשך החיים. מחקר חדש מוצא את הקשר בין הפרעות רשתות עצבים מסויימות לבין הגברת הסיכוי לפיתוח הפרעות של דיכאון ושימוש בחומרים בשנות העשרה.
חוקרים מאוניברסיטת טקסס בחנו 32 בני נוער, 19 מהם חוו התעללות בילדות אך לא אובחנו בהווה כבעלי הפרעה פסיכיאטרית כלשהי. החוקרים הגדירו טראומה ככל סוג של התעללות והזנחה לאורך זמן משמעותי או חוויה טראומטית גדולה כמו מחלה מסכנת חיים, עדות לאלימות במשפחה או איבוד הורה לפני גיל 10. שאר 13 משתתפי המחקר שימשו כקבוצת הביקורת שאין לאיש ממשתתפיה היסטוריה של טראומה מהילדות או בעיות פסיכיאטריות.
כל הנערים היו במעקב כל חצי שנה בממוצע למשך 3 וחצי שנים. במהלך תקופה זו החוקרים מצאו כי חמישה מהנערים שחוו טראומה בילדותם ואחד מקבוצת הביקורת פיתחו דיכאון וארבעה מילדי הטראומה ועוד אחד מקבוצת הביקורת פיתחו בעיית בסמים. (שניים מילדי הטראומה פיתחו גם דיכאון וגם שימוש בסמים) פירוש הדבר כי אצל כמעט מחצית מילדי הטראומה התגלו בעיות דיכאון או סמים או שניהם יחד. פי שלושה מקבוצת הביקורת.
באמצעות טכניקת הדמיית מוח המודדת את שלמות החומר הלבן שמחבר בין אזורי מוח שונים, החוקרים חיפשו את ההבדלים במוחם של בני הנוער שהשתתפו במחקר לפני שהם פיתחו בעיות פסיכיאטריות. הסריקות הראו כי אצל ילדי הטראומה נצפו בעיות בקישוריות בכמה אזורים במוח, כולל החלק האחראי על תכנון התנהגות ובחלק המוח השמאלי הקשור בעיבוד שפה. אזור נוסף במוח שהושפע הוא המערכת הלימבית. מערכת זו מסייעת לחבר את האזורים הרגשיים של המוח עם מחשבה מופשטת יותר באופן המאפשר לאדם לשלב את שני סוגי המידע, דבר שנועד להסדיר את תגובתו ללחץ נפשי.
אצל בני הנוער שפיתחו בעיות סמים נצפה איבוד משמעותי בחומר הלבן במערכת הלימבית. שינויים אלה מראים כי דיכאון עשוי להיות קשור להגות ועיבוד של שפה בעוד ההתמכרות עשויה להצביע על חוסר יכולת לווסת רגשות.
מחקרים קודמים מצאו ירידה באזורים שונים של החומר הלבן בקרב אנשים שחוו טרואמה או התעללות בילדותם. הספרות המקצועית עמוסה לעייפה במחקרים וממצאים אשר לפעמים סותרים האחד את השני במיוחד בכל הקשור לטיפול. נטען כבר בעבר כי בעיית התמכרות קשורה יותר לרצונם של אנשים לנהל או לברוח מהכאב מאשר לחפש הנאה וכי החשיפה לתרופות לא בהכרח תוביל להתמכרות.
ההבנה כיצד מתח נפשי וטראומה קשה עשויים להוביל להתמכרויות ומחלות נפשיות אחרות בסופו של דבר צריכה לעזור למציאת טיפול ותרופות טובות יותר. בינתיים כדאי שנתחיל לתת לילדינו את תשומות הלב, האהבה והאמפתיה ושלא יזדקקו לטיפול בעתיד.
המחקר פורסם ב Neuropsychopharmacology.