מצד אחד ישנם מומחים הטוענים בתוקף כי התמכרות לסקס תחילתה בהתנהגות כפייתית אחרת שבסופו של דבר מקבלת את ביטוייה החריג בהתנהגות כפייתית בכל הקשור לסקס. מצד השני יש הטוענים כי התמכרות למין היא אבחנה שגוייה ויש להגדירה כסוג של נרקיסיזם שבו אנשים לא רוצים לוותר על מה שגורם להם להרגיש נאהבים, בעלי כח, נחשקים ומוערכים. ומכיוון שהם מתקשים לוותר על תחושות אלה שהם מצליחים להשיג באמצעות סקס, הם אינם יכולים להפסיק וחוזרים שוב ושוב על אותה התנהגות באופן כפייתי. הטענה היא כי לא מדובר בסקס אלא בתהליך קבלת ההחלטות לא בוגר. והמכורים לסקס בעצם מתמודדים עם בעיות כגון: כפייתית, אימפולסיביות, הפרעה טורדנית (אובססיביות), הפרעה דו קוטבית, הפרעת אישיות גבולית, או הפרעת דחק פוסט-טראומטית. ולהתמודדות עם אלה ניתן לטפל באמצעות טיפול תרופתי.
לא חשוב איזו טענה מדעית נקבל, העובדה היא שכמיהה מיניות ראשונית שיעבדה בני אדם רבים לאורך ההיסטוריה. המונח המודרני הוא היפרסקסואליות אבל בעבר המונח לנשים עם התמכרות לסקס היה "נימפומניה" ואצל גברים המונח היה "סאטריאסיס".
סימפטומים
אם את/ה משתמש/ת בסקס שוב ושוב כדי להקהות רגשות כמו כעס, פחד, דיכאון, בושה, אשמה או כדי להקל על לחצים ולשפר הערכה עצמית נמוכה. אם את/ה מוכן לחזור על כך שוב למרות שהסיפוק הוא זמני ותחושת הגועל שלאחריו מורידה אותך למצב רוח רע. זה סימן אזהרה מובהק.
כאשר סקס משתלט על המחשבות שלך ואתה עובר ממחשבה לביצוע ללא פילטרים, יוזמ/ת מפגשים מיניים לצורך הקלה או עוסק/ת באוננות תכופה (מספר פעמים ביום), צופה בפורנו בגפך בהעדר שותף ליחסי מין, יתכן שעברת את הסף אל עבר התמכרות.
סימן היכר נוסף לכפייתיות מינית בשלב התמכרות הוא הנכונות להקריב כמעט כל דבר כדי להשיג מין מזדמן. אלה שעוסקים במין בתדירות גבוהה נוטים אף להסתבך בצרות כלכליות משום שהם מבלים את רוב זמנם בחיפוש. לרוב מדובר במפגשים חסרי רגש, סטוצים ללילה או רומנים קצרים ומרובים מנותקים ממערכת רגשית. חלקם ישקיעו את רוב כספם על נערות ליווי, סקס בטלפון, ומינויים רבים באתרי פורנו. לעיתים מדובר אף בנשואים ובעלי משפחות שאינם רוצים להטריד את בני זוגם ומסתירים את הבעיה לאורך זמן. אצל אחרים נראה חציית קווים אל הפלילי עם התנהגות אלימה הכוללת אונס, מעקב והטרדה.
מכורים למין נוטים לחוות רגשות אשם ותחושת לחץ מתוך כך שהם נגעלים ממעשיהם ועל ההשפעה שיש לזה על חייהם. לעיתים ההימנעות מפעילות מינית גוררת תסמינים דומים לגמילה מהתמכרות לסמים. עצבנות, חרדה, דיכאון, תחושה עמוקה של חוסר ערך ולפעמים אפילו בחילה ופרכוסים.
"סטיות נורמה" כמו בובות מין, פעילות סאדו מאזו, חילופי זוגות וכדומה אינם מעידים על עיסוק התמכרותי בהכרח. אך לפעמים אכן מדובר בפעילות כפייתית אובססיבית התמכרותית.
השפעות
מבחינה פיזית, העיסוק במין בצורה חוזרת ונשנית עם מספר רב של פרטנרים, חושפת את המשתמש למספר רב של מחלות זיהומיות המועברות במגע מיני.
מבחינה רגשית, מכורים למין לעתים קרובות מתנתקים רגשית ממשפחה וחברים. הרגשות השליליים של אשמה, בושה וחוסר השליטה בצורך ההולך וגובר, ידרדרו מערכות יחסים ויזיקו במקום העבודה. ההכחשה של הבעיה דומה אצל משתמשי הסמים.
טיפול
ישנם הרבה מטפלים פרטיים וייעוץ משפחתי וקבוצתי שנועד לחשוף ולטפל בצדדים הרגשיים העומדים בבסיס ההיפר-מיניות. התמודדות עם העבר הכולל נטישה, התעללות מינית, חוסר אהבת הורה וכו'.
ישנן קבוצות תמיכה כמו סקסוהוליסטים אנונימיים המטפלות בבעיה על פי תכנית 12 הצעדים.
כמו בכל טיפול, מתחילים בשלב התאוששות, הודאה בבעיה וניפוץ ההכחשה., לאחר הבנת גורמי ההתמכרות צריך לעבוד על שינוי סגנון חיים כדי להישאר נקי.
שלא כמו בטיפול בהתמכרות לסמים, לא תמיד נדרשת ההמנעות המלאה כשלב ראשוני. ישנן תכניות טיפול אשר עובדות על כל ההתמכרויות על פי מודל אחד ומחייבות המנעות מיידית. אך תכניות טיפול רבות לא מחייבות הפסקת פעילות מינית אלא עובדות על שיפור התפקוד הרגשי והפחתת הפעילות של המרדף אחרי פרטנרים מזדמנים ולימוד ריגשי של חיבור הפעילות המינית לרגשות כמו אהבה וחיבה ומשיכה מינית שהיא בגדר הנורמות החברתיות.
מן הסתם חייב להיות כאן שילוב של טיפול פרטני רגשי עם תמיכה קבוצתית של אנשים עם בעיה דומה כמו גם תמיכה משפחתית.