מתאמפטמין המכונה גם ספיד, גביש (קריסטל), וקרח, הוא תרופה ממריצה וממכרת ביותר שדומה מבחינה כימית לאמפטמין. היא לובשת צורה של אבקה לבנה, חסרת ריח וטעמה מר. מוכרת יותר בצורתה כגבישים קריסטליים חצי שקופים.
מתאמפטמין נלקח בבליעה, עישון, מומס במים או באלכוהול ובהזרקה. בעישון או בהזרקת החומר השפעתו על המוח מהירה מאד. הסם מייצר תחושת אופוריה מיידית ואינטנסיבית. אך כשם שהשפעתו מהירה כך גם התפוגגות ההשפעה, היא נמוגה במהירות. אין כאן מנה חד פעמית, השימוש חוזר על עצמו במינונים שהטווחים ביניהם הולכים ומתקצרים.
מתאמפטמין מגדיל את כמויות הדופאמין במוח לרמות גבוהות במהירות רבה. יכולת זו גורמת לתחושת ה"עליה", "ראש", "באזז" או איך שנקרא לתחושת האופוריה המיידית. חוויה זו של תגמול מיידי של המוח מתפוגגת מהר ונוצר הרצון לחוש אותה שוב. השימוש החוזר ונשנה מוביל בקלות רבה לשימוש כפייתי.
ההשפעה דומה לסמים ממריצים אחרים כגון קוקאין. בין היתר, עירנות גבוהה, פעילות גופנית מוגברת, ירידת בתיאבון, נשימה מוגברת, קצב לב מהיר, פעימות לב לא סדירות, עליה בלחץ דם וטמפרטורת גוף גבוהה.
לשימוש בטווח הארוך השלכות שליליות רבות על הבריאות הפיזית והנפשית, לרבות אובדן משקל קיצוני, בעיות שיניים חמורות ופצעים בעור.
בעבר שימשו האמפטמינים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז כמרכיב בתוך תרופה. אך השימוש בו למטרות רפואיות כיום הוא נדיר ואם כן אז רק במינונים מאד נמוכים ומכיוון שפוטנציאל השימוש לרעה גבוה מאד, ניתן לקבלו אך ורק עם מרשם וגם זה נדיר.
אנשים המשתמשים במתאמפטמין באפון קבוע עשויים לחוות חרדה, בלבול, נדודי שינה, הפרעות קצב לב, מצבי רוח משתנים והתנהגות אלימה. הם עשויים להראות תסמינים של פסיכוזה כגון פרנויה, הזיות חזותיות ושמיעתיות ומחשבות שווא (למשל, תחושה של חרקים הזוחלים מתחת לעור).
שימוש כרוני במתאמפטמין מלווה בשינויים כימיים ומולקולריים במוח. מחקרי הדמיה הראו שינויים בפעילות של מערכת הדופמין הקשורים למיומנויות מוטוריות מופחתות ולמידה לקויה. במחקרים של משתמשי מתאמפטמין כרוניים, שינויים מבניים ותפקודיים חמורים נמצאו באזורים במוח הקשורים ברגש וזיכרון, מה שעשוי להסביר הרבה מהבעיות הרגשיות וקוגניטיביות שנצפו באנשים אלה.
חלק משינויים אלו במוח נמשך עוד זמן רב לאחר הפסקת השימוש, לעיתים עד שנה ויותר.
מתאמפטמין עבר מייצור במעבדות מחתרתיות במקסיקו (Superlabs) לייצור במעבדות "ביתיות" חשאיות. תהליך הייצור אינו יקר והמרכיב העיקרי בו הוא פסאודואפדרין, מרכיב נפוץ בתרופות להצטננות. במדינות רבות נערכו כדי לרסן את ייצור המתאמפטמין, כך שבתי מרקחת נדרשים לשמור על רישומי יומנים של רכישה ומכירה של מוצרים המכילים פסאודואפדרין. ניתן לרכוש רק כמות מוגבלת של תרופות המכילות פסאודואפדרין ביום אחד.
ייצור מתאמפטמין כרוך במספר כימיקלים נוספים אחרים ומאוד מסוכנים. כיום ניתן להזמין כימיקלים מסוכנים באמצעות האינטרנט והנגישות לחומרים אלה מסייעת לייצרני הסם לפתוח מעבדות ולשנות מיקום במהירות. רעילות מכימיקלים אלו יכולים להישאר בסביבת מעבדת ייצור עוד זמן רב לאחר שהמעבדה כבר נסגרה. ידוע על מקרים שבהם נגרמו בעיות בריאות לאנשים שגרו בסמיכות למעבדות שנסגרו.