החל מ -1 בינואר, ישראל מישמת חוק חדש שמחייב דוגמניות לשמור על מדד מסת גוף (BMI – Body Mass Index) של לפחות 18.5, או שתיפסלנה לעבודת מסלול וצילום פרסומות.
החקיקה החלה ביוזמת צלם האופנה עדי ברקן, שקיבל את ההשראה לכך לאחר מותה של הדוגמנית הילה אלמליח בשנת 2007. בעת מותה שקלה אלמליח כ-30 ק"ג בלבד. תוצאה של בעיית האנורקסיה ממנה סבלה.
הכנסת אימצה את החקיקה בתהליך שהחל עוד במרץ 2012 והעבירה אותה לחוק בסוף שנת 2014. בנוסף לדרישת BMI, החוק החדש, המכונה "חוק הפוטושופ" דורש מפרסמים לציין בכל תמונה של דוגמניות אם עברה שינוי באופן דיגיטלי.
רחל אדטו, רופאת נשים ועורכת דין שכיהנה בכנסת בשנים 2013 – 2009, וסייעה בהעברת החוק, אמרת כי היא מקווה שהחוק מדבר ישירות אל נשים צעירות שרואות בדוגמניות כדוגמא חיובית של דימוי גוף. "עזרתי לפתח את החוק הזה בתגובה למגיפה של הפרעות אכילה שאני רואה בקרב הצעירים", "כל כך הרבה בנות עושות אידאליזציה למודלים האלה ורוצות להיראות כמותן".
עם זאת, מומחי הפרעות אכילה חלוקים בדעתם לעניין יעילות החוק וישנם ספקות אם לחוק תהיה השפעה בפועל על המטרות שלשמן נועד.
ד"ר עדי חנוך-לוי, פסיכיאטרית שמטפלת במקרי הפרעת אכילה בבית החולים לילדים ספרא בתל אביב אמרה, "ידוע שיש סיבה תורשתית גנטית להפרעות אכילה בנוסף לעובדה שישנם מקרי אנורקסיה שהתגלו בנשים שלא היתה להן חשיפה למודל הדוגמנית הרזה".
אבל מצד שני ברור כי תמונות של דוגמניות דקות במיוחד הפכו נפוצות יותר עם החשיפה התקשורתית שהולכת וגדלה בעידן המודרני, המביאה לכל בית וסמרטפון יותר ויותר תצוגות אופנה ופרסומות.
בארצות הברית, כמעט 24 מיליון בני אדם בכל הגילים ומשני המינים סובלים מהפרעות אכילה כמו אנורקסיה, בולימיה, או בולמוסי אכילה. מחקר הראה גם כי להפרעות אכילה יש את שיעור התמותה הגבוה ביותר מבין מחלות הנפש.