במסגרת המחקר שנערך באוניברסיטת פלורידה, השתמש צוות המחקר בשאלונים שמולאו על ידי יותר מ-900 מבוגרים שהשתמשו בסמים לא חוקיים בששת החודשים שלפני המחקר. ו-13 אחוז מתוכם אובחנו כבעלי הפרעת קשב וריכוז.
אלו שאובחנו עם ADHD החלו להשתמש באלכוהול (בממוצע) בגיל 13, כשנה וחצי לפני אלו שלא סבלו מהפרעות קשב וריכוז. בין המשתתפים שהשתמשו בקוקאין, אלו עם הפרעות קשב וריכוז התחילו להשתמש בגיל ממוצע של 22, שנתיים מוקדם יותר מאשר אלו ללא הפרעות קשב וריכוז.
רצוי להתחיל תוכניות למניעת שימוש בסמים בגיל מוקדם יותר בקרב בני נוער עם הפרעות קשב וריכוז.
המסר המרכזי של של מחקר זה אינו על כך שילדים עם ADHD מועדים לשימוש בסמים. אך יש לקחת בחשבון כי התנהגות "נורמלית" של מתבגר היא התנסויות. חלק מהתנסויות אלה כוללים התנהגויות "מסוכנות" כמו שימוש באלכוהול וסמים.
הסיכון הגדול הוא בכך שהמתבגר המתנסה עשוי להפיק תועלת על פי תפיסתו. הקלה זמנית מסימפטומים מטרידים, תקשורת טובה יותר עם הסביבה וכו'. בעשותו כך הוא יזהה את הסם כתרופה הנחוצה לו והשימוש יהפוך רפטטיבי ויגרור אחריו התנהגות אובססיבית.
סמים ממריצים כמו ניקוטין וקוקאין עשויים לשמש כעזר נגד סימפטומים של חוסר תשומת לב, בעוד אלכוהול ומריחואנה עשויים לשמש כעזר נגד רגשות של היפראקטיביות או אימפולסיביות.
מספר לא מבוטל של חולי ADHD, אלה הסובלים גם מתסמיני חרדה, ימצאו הקלה עם חומרים כמו אלכוהול ועירוב של כדורי הרגעה עם ריטלין.
דפוס ההתמכרות הזה מתאים לתאוריית "השער" של שימוש בסמים. בווריאציות שונות, האלכוהול יהיה ההתנסות הראשונה וממנה לסיגריות (או להיפך), משם למריחואנה ובעקבותיה לסמים כמו קוקאין והרואין.
למרות שמחקרים יכולים להצביע על קשר בין הפרעות קשב וריכוז להתמכרות לסמים בגיל מוקדם, הם עדיין לא יכולים להוכיח סיבה ותוצאה. ואינם מעידים בהכרח כי ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מועדים לשימוש בסמים.
המחקר האחרון מגלה גם כי התנהגויות שמקרבות סיכוני HIV והפטיטיס, כגון שימוש במזרקים משותפים, היו קשורות להיסטוריית ADHD של המשתמשים. כך שאולי אימפולסיביות ותסמיני ADHD אחרים עשויים להיות גורם מרכזי בקבלת החלטות לא נכונות.