מדריך למשפחת המכור והמשתמש בסמים
דמיון רב קיים בין האלכוהוליזם לתלות בסמים. ההבדל הבולט ביניהם הוא שהשימוש בסמים בדרך כלל אינו חוקי. המשפחה עלולה להיתקל במידה רבה יותר במצבי חרום, בהם תידרש לנקוט באמצעים להצלת חיים. התלות בסמים היא מחלה משפחתית. מחלתו של המכור או המשתמש בסמים משפיעה על חייהם של הקרובים אליו. המשפחה אינה מצליחה להבחין שהתלות בסם היא סימן למחלה. ההגנה הטבה ביותר של המשפחה נגד ההשפעה הרגשית של השימוש בסמים היא לרכוש ידע ולהשיג את הבגרות והאומץ הדרושים כדי ליישם ידע זה.
ישנם אנשים שאולי היו מסוגלים לעזור למכורים או למשתמשים בסמים מחוץ למשפחתם, אך הם יהפכו למבולבלים והרסניים, כאשר מדובר בבן משפחתם. לעתים, האדם הקרוב ביותר אל המכור או המרגיש הכי אחראי לאדם התלוי בסם, הוא זה שזקוק לעזרה ולייעוץ, יותר מה"משתמש". השימוש בסם הוא מחלה שיש לה השפעה עצומה על המשפחה. המושפעים ביותר הם ההורים בעל או האישה, האחות, האח והילד. ככל שרגשותיהם של אנשים אלה מבולבלים ומעוותים יותר, העזרה שלהם תהיה פחות מתאימה ויעילה.
החיכוך בין המשתמש למשפחתו לעתים יגרום להרס, במקום לעזר. למשל, המכור או המשתמש עלול להאשים את האנשים הקרובים אליו ביותר בכל הקשיים שלו. זה יכול להגיע למצב שהם יחששו שאולי זה נכון. אך ההתמכרות היא מחלה אף אדם לא אחראי לתלות בסמים של אדם אחר וגם לא להחלמתו. בגלל חוסר ידע הקרובים אל המשתמש עלולים לתת למחלה להמשיך ללא אבחון. הם עלולים לעודד את התפתחות המחלה ולתרום לכך שהמכור לא יחפש טיפול. דרך הבנה ואומץ, בני המשפחה יכולים לנקוט בצעדים .העשויים להביא להחלמתו המהירה יותר של המשתמש, למרות שאי-אפשר להבטיח זאת לחלוטין.
האנשים הקרובים ביותר למכור לא מסוגלים "לטפל" במחלה.
במקרה של מחלה רצינית, אף רופא לא יטפל בעצמו ומעט רופאים יטפלו בבני משפחתם. במיוחד לא בבני זוגם, בהוריהם או בילדיהם. ככל שהשימוש בסמים מחריף וככל שהקרובים אל המשתמש נעשים יותר מעורבים מבחינה רגשית, העזרה הטובה ביותר שהם מסוגלים לתת בשלב הראשון היא לחפש עזרה וייעוץ עבור עצמם. כדי שלא ימלאו תפקיד המסייע לדפוס המחלה המתקדמת של התלות בסמים.
לא ייאמן איזה טעויות מסוגלים לעשות בני משפחה מלאי כוונות טובות. טעויות שלעיתים הופכות את ההחלמה לקשה ביותר עבור המכור. ראשית, חייבים להבין שהמשפחה יכולה לעשות את כל שהיא יודעת או חושבת שצריך לעשות והמחלה תמשיך להתקדם ללא רסן. אך אם המשפחה תהיה מוכנה ללמוד את העובדות על השימוש בסמים ועל התלות בסמים ותהיה מוכנה ליישם עובדות אלה, הסיכויים להחלמה יגדלו באופן משמעותי. בעצם הדרך הטובה ביותר לעזור למכור או למשתמש להחלים היא לסלק את הבורות, לפתח גישה מתאימה שמבוססת על ידע ולאזור אומץ ליישם את העקרונות האלה בהתמודדות עם המשתמש. אם ננקוט בדרך הרגילה בנסיונותינו לעזור למכור להפסיק להשתמש, אם לא נלמד קודם לבחון את התגובות שלנו ואם לא נהיה נחושים בדעתנו לשנות את עצמנו, אנו עלולים לגרום להרעת המצב.
בהתחלה, עלינו להבין שבעיות של תלות בסמים לא קשורות רק בחומרים הכימיים, אלא גם באנשים המשתמשים בהם. אך ההחלמה האמיתית מתחילה רק כשהמשתמש מתחיל להתנתק לגמרי מסמים, אלכוהול, או כל חומר אחר המשנה את מצב הרוח. ההחלמה דומה לבניית קשת בסגנון גותי. ישנם יסודות בלתי נראים: אנשים רבים מניחים אבנים רבות בקשת, אך המשתמש בעצמו חייב להניח את האבן הראשונה, אחרת כל הקשת תתמוטט. אף אחד לא יכול לעשות עבור המשתמש את מה שהוא חייב לעשות בעצמו. אתה לא יכול לקחת את התרופה במקום החולה ולצפות שהוא יפיק מזה תועלת. המשתמש חייב להחליט החלטות ולנקוט בפעולה מרצונו שלו כדי שההחלמה תאריך ימים.
מדהים לראות כיצד המכור שולט במשפחה, במיוחד באם, באב או בבן הזוג. המכור משתמש בסם שוב ושוב. המשפחה צורחת, צועקת, מתחננת, מנסה לשכנע, מתפללת מאיימת, או משתמשת בשתיקה הפגנתית. המשפחה גם מסתירה, מחפה ומגנה על המשתמש מתוצאות השימוש. אך המכור ממשיך להתנהג כמו אלוהים קטן וזה מפני שהמשפחה עוזרת לו להחזיק באשליה שהוא כל יכול. למכור יש שני כלי נשק עיקריים שעוזרים לו להמשיך באשליה זו שהוא כל יכול (בנסיונו לשחק את האלוהים).
כלי הנשק של המשתמש
הנשק הראשון הוא היכולת לעורר כעס או לגרום לבני המשפחה לא לשלוט ברוחם. אם בן המשפחה או החבר מתרגז או נעשה עוין, יכולתו לעזור למכור נהרסת כליל. במודע או לא, המשתמש משדר שנאה עצמית נגד האדם השני. כאשר האנשים הקרובים אל המכור מגיבים בכעס ובעוינות, הוא מרגיש שהייתה לו הצדקה להשתמש בסמים בעבר ויש לו תרוץ נוסף להשתמש בעתיד. כאשר האלים רוצים להרוס מישהו, הם קודם גורמים לו לכעוס, ולמכור יש נסיון רב בלהתנהג כמו אלוהים קטן. אם אנו מאבדים שליטה על עצמנו ופורצים בכעס, אנו מוותרים בעצם על כל סיכוי לעזור למכור, לפחות באותו רגע.
הנשק השני הוא היכולת לעורר חרדה אצל המשפחה. כתוצאה מן החרדה, הם לעיתים מרגישים נאלצים לעשות עבור המכור דברים שרק הוא יכול לעשותם. אם רוצים לרסן את המחלה, במאמץ מוטעה לעזור, בני המשפחה מוצאים את עצמם שוב ושוב מגנים על המשתמש מפני תוצאות מעשיו. מחפים עליו, מגנים עליו, נותנים לו מקום מפלט ושוב מחפים עליו.
השיקים ללא כיסוי הם דוגמה טובה לעקרון זה. למכור אין כסף כדי לשלם את השיק. כשהחרדה והבושה של המשפחה נעשות חזקות מדי לגבי מה שיקרה אם לא יהיה כיסוי לשיק, הם משיבים כסף ומשלמים אותו. זה מקל על החרדה של המשפחה ושל המכור, אך זה גם יוצר אצל המכור דפוס מסויים של פתרון בעיות. עכשיו הוא לומד שמשפחתו לא תתן לו לסבול מהתוצאות, והוא יכול לצפות שהדבר יחזור על עצמו כל פעם שהוא יכתוב שיק ללא כיסוי.
השימוש בסמים כמחלה משפחתית
מחלת ההתמכרות הולכת ומתקדמת, כאשר האנשים הקרובים אל האדם התלוי בסם לא מסוגלים להתמודד עם החרדה שהוא עורר בהם. זהו בעצם חלק מן המחלה. גם המשתמש וגם האנשים המעורבים רגשית אינם מסוגלים להתמודד עם המציאות. כתיבת השיק ללא כיסוי והעובדה שהמשפחה משלמת את השיק, הם שני צדדים של אותה הבעיה. המכור אינו יכול לבטל את מה שאחרים כבר עשו. אם המשפחה מכסה את השיק, המכור לא יכול לעשות זאת בעצמו, וכך הכישלון הופך להיות קבוע. זה בעצם, מגביר את תחושת האשמה והכישלון שלו ומגביר את עוינות המשפחה ואת המידה בה הם שופטים את המכור. כתוצאה מכך המכור נפגע פעמיים. הביקורת, הנזיפות והטפות המוסר מגדילות את רגש האשם של המכור ואת הטינה שלו נגד עצמו ונגד משפחתו. זה גורם להרעת המצב כולו. בני המשפחה לא רשמו את השיק ללא כיסוי, אך כאשר שילמו אותו, הם במובן מסויים נתנו את אישורם, אף על פי שבמילים הם גינו את המעשה.
המכור או המשתמש יכול להמשיך להכחיש שיש לו בעיית סמים ושהוא לא זקוק לעזרה כל עוד המשפחה באופן אוטומטי מספקת הגנה ובריחה מהתוצאות.
כל פעם שבני המשפחה מגיבים כמו שהם רגילים להגיב, הם בעצמם מפספסים את ההזדמנות לגדול ולהתגבר, והם גם מנציחים ומעודדים את ההתנהגות הלא בוגרת של המכור בני המשפחה חייבים להימנע מכעס ומחרדה, אחרת הם תורמים להתקדמות המחלה. בני המשפחה חייבים ראשית ללמוד להתמודד עם בעיותיהם שלהם לפני שיוכלו להועיל למכור.
את העזרה למכור ולמשפחתו חייבים לחפש מחוץ לחוג קרובי המשפחה, החברים והשכנים של המכור. עדיף שהיא תבוא מאנשים מאומנים בסוג זה של עבודה, או מאנשים החברים בתכניות החלמה. המשפחות יכולות לעזור למכור על ידי כך שהן מוכנות להמליץ לו על מקורות עזרה כגון תכניות של שנים עשר צעדים, או יעוץ מקצועי אחר.
אהבה וחמלה
אחת הסיבות לכישלון בגישה אל המשתמש בסמים היא אי-היכולת להבין את משמעות האהבה. אין לאדם זכות לומר: "אילו באמת אהבת אותי, לא היית לוקח סמים". בדיוק כמו שאין לו זכות לומר: "אילו באמת אהבת אותי, לא היית חולה בסכרת". השימוש בסמים חושף את העובדה שקיימת מחלה, והמחלה היא מצב, לא מעשה. זה לא יהיה רחוק מן האמת אם נאמר שהמשתמש בעצמו מרגיש לא אהוב ולא רצוי ויש לו סיבה לכך. האהבה לא יכולה להתקיים ללא מידה של צדק. באהבה חייבת להיות גם חמלה, פירושה לנהוג בסבלנות כלפי אדם או לסבול ביחד איתו. אין פירושה של החמלה לסבול בגלל העוול הנגרם על ידי אדם. אך יחד עם זאת, לאנשים הקרובים אל המכור נעשה לעיתים עוול, שוב ושוב.
הסמים הנרקוטיים, הסמים המרגיעים והאלכוהול הינם משככי כאבים. זוהי ההנאה של הבריחה הכימית. זהו אמצעי לפתרון בעיות, שמשחרר מאי נעימות, מחרדה, ממתח ומטינה. הסמים, כולל האלכוהול, מאפשרים לאדם להתחמק מכאב באותו רגע, אך הכאב, המתח, החרדה והטינה גדלים באופן משמעותי במשפחה. אך כאשר השפעת הסם עוברת, כאשר האדם נקי ומפוכח, הוא לא רוצה לסבול מן התוצאות של השימוש הוא עלול לסרב לחלוטין לדבר על מה שקרה, או להפך, בגלל האשמה והחרטה הוא ישפיל את עצמו בפני המשפחה, יתחנן שירחמו עליו ויבטיח שזה לעולם לא יקרה שוב. בשני המקרים, הוא מבקש להגיע לאותה מטרה – להימנע מתוצאות השימוש. אם המכור מצליח לעשות זאת, הוא שוב מתחמק מן הכאב, אך המשפחה שוב משלמת את המחיר של השימוש או השתיה.
האהבה נהרסת
האהבה אינה יכולה להמשיך להתקיים בסוג זה של מערכת יחסים. האדם התלוי בסם משתמש בסמים או באלכוהול כדי לברוח מכאב ולומד כיצד להשתמש במשפחה כדי לברוח מכאב התוצאות. המשפחה סובלת כאשר המכור משתמש, ולאחר מכן סובלת את הכאב וסופגת גם את התוצאות. החמלה לא יכולה להמשיך להתקיים. החמלה, פירושה להתנהג בסבלנות כלפי אדם או לסבול ביחד איתו, אין פירושה לסבול בגלל חוסר הנכונות של האדם השני לסבול. הדרך היחידה לשמירת האהבה היא, שבני המשפחה ילמדו לא לסבול כאשר המכור נמצא בעיצומו של השימוש, ושיסרבו לבטל את תוצאות השימוש. כל דבר פחות מזה לא נקרא חמלה, וכל מערכת יחסים שאין בה צדק וחמלה אינה נקראת אהבה. לפעמים קיימים גורמים המסבכים את המצב המשפחתי. ישנן נשים הזקוקות לבעלים תלויים וישנם גברים הזקוקים לנשים תלויות כדי לספק את הצרכים הנברוטיים של עצמם. זה יכול לקרות גם אצל הורים או אחים או אחיות. כל אחד צריך לבחון את עצמו היטב, כדי לוודא שצורך זה לא קיים אצלו. המזוכיזם הוא הצורך של האדם לסבול כדי למצוא תחושה של ערך בחיים. לפעמים המזוכיזם קיים אצל הנשים והאמהות של מכורים לסמים, שתלויות באמצעי סבל זה כדי לספק את הצרכים הנפשיים שלהן.
ישנם אנשים סדיסטים, שזקוקים למישהו שהם יוכלו להעניש, והמכור משרת טוב את המטרה הזאת. אצל אחרים קיים צורך לשלוט באנשים, והמכור יכול להיות נושא מתאים גם לשליטה כזו. אם קיים אחד מהמצבים הללו, אז יכול להיות שלאדם הלא משתמש בסמים יש מחלה יותר חמורה מהתלות בסמים וחייבים לטפל במחלה זו ולרסנה. אחרת, אדם זה יוכל רק להחמיר את מחלת המכור. בדרך כלל המאמצים מכוונים לשינויים במכור, שינויים שהם בדרך כלל שיטחיים ביותר אך כמעט בכל המקרים חייבים לבצע שינוי במשפחה, לפני שאפשר לצפות לשינוי במשתמש. אי אפשר לא לעשות כלום. ככלל, לעשות כלום פרושו להיכנע למצב בו דורסים אותנו ומנצלים אותנו, ויחד עם זאת להשיב מלחמה בדרך שקטה פסיבית והרסנית. תמיד קיימת פעולת גומלין בין המשפחה לבין המכור, גם במקרים שיש מעט מאוד קשר אישי ממשי. הדבר החשוב הוא ללמוד איזה פעולות גומלין הן הרסניות ואיזה יכולות להיות בונות, ואז להיות מספיק אמיצים כדי לנסות את הגישה הבונה.
השינוי חייב להתחיל עם בן המשפחה הלא משתמש. המכור לא יחפש עזרה כל עוד משפחתו וחבריו פותרים את בעיותיו, וכל עוד הצרכים הבלתי בוגרים שלו מגיעים על סיפוקם. ההחלמה מכל מחלה רצינית דורשת זמן, ולפעמים יכולה להיות שוב הרעה במצב. אין זה סוף העולם, אם אחרי תקופה של נקיון, המכור מועד ומשתמש שוב. אם המשפחה לא נכנסת ,לפניקה ולא חוזרת לאמצעים הרסניים בהם השתמשו בעבר כדי להתמודד עם הבעיה, אפשר לנצל את המעידה, היא תהיה תזכורת חשובה למכור, שעליו להימנע מהכדור, או מהמנה או מהשתיה הראשונה.
בתהליך ההחלמה, לא הגיוני לצפות שכל ההתנהגות כפייתית תעלם בן לילה. אולי המשפחה לא תבין מדוע המכור כל כך עסוק בקבוצתו, או בייעוץ האישי שלו, מפני שהוא עלול להיות שקוע בטיפול ובהחלמה, בדיוק כמו שהוא היה שקוע בשימוש זמן קצר לפני כן. זה קורה במיוחד אם הטיפול שהוא עובר כולל גם השתתפות בתכנית ההחלמה. אולי עכשיו הוא יקדיש, כמעט כל ערב לפגישות עם אנשים אחרים שהחליטו להגיע לנקיון ולשמור על נקיון זה בעצמם. הדרך הטובה ביותר נגד הטינה בתחום זה היא, שבת או בן הזוג, החבר או ההורה יצטרפו לתכנית נר-אנון, המיועדת לבני המשפחה ולחברים של המכור. קבוצות המשפחה נר-אנון מאפשרות לחבריהן להבין את הבעיות והדילמות הרבות שהם צריכים להתמודד אתן. תכנית זו חיונית להחלמתם הריגשית של בני המשפחה באותה מידה כמו ההשתתפות בתכניות שמתמחות ב"בעיה" ספציפית.
ההחלמה מהתלות בסם כרוכה בהחלמה ברגשות של כל בני המשפחה. אם המכור מחלים מבחינה רגשית, בעוד שבני המשפחה עדיין חולים, יכול להיווצר פער גדול במבנה המשפחה. המשפחה חייבת לגדול רגשית גם לפני, גם תוך כדי, וגם אחרי תהליך ההחלמה של המכור, אחרת קיימת סכנה של ניכור חמור. הזמן שבני המשפחה יתחילו לעבוד על החלמתם שלהם הוא עכשיו. המקום בו מתחילים לעזור למכור להחלים הוא בתוך עצמנו.
א) למד את כל העובדות ויישם אותן בתוך החיים שלך. אל תתחיל במכור.
ב) זכור שאתה מעורב מבחינה רגשית. שינוי בגישה וביחס שלך לבעיה יכול לזרז את ההחלמה.
ג) עודד כל פעילות חיובית מצד המכור, ושתף פעולה בלאפשר פעילויות כאלה.
ד) למד שהאהבה לא יכולה להתקיים בלי חמלה, משמעת וצדק ולמד שקבלה או נתינה של אהבה ללא התכונות הללו, יהרסו את האהבה בסופו של דבר.
ה) לך לפגישות של קבוצות המשפחה נר-אנון. אם אפשר, לך למרכז הסברה על ההתמכרות לסמים, למרכז בריאות הנפש או ליועץ מוסמך, בעל נסיון בתחום הסמים.