השינה שלנו מחולקת לשלושה סבבים. שני השלבים הראשונים הם החלק של השינה הקלה, המעבר ממצב עירני למצב שינה. החלק המשמעותי בשלבי השינה הוא החלק השלישי הנקרא Rapid Eye Movement, (תנועת עין מהירה) או בקיצור REM. זוהי בעצם שנת החלום. לא שאיננו חולמים בשלבי השינה האחרים אך מרבית החלומות מתרחשים בשלב REM.
במצב שינה זה טונוס השרירים למעשה משותק מהצוואר למטה על מנת למנוע מהחולם לפעול על פי החלום. זו הסיבה שבחלומותנו העמוקים אנו מנסים לברוח אך לא יכולים לרוץ, צועקים וקולנו לא נשמע. זה מצב משמעותי מאד מבחינת היכולת לחלום כי בעזרת החלומות הללו אנו יכולים לאפשר ויסות ושחרור לחצים. כל החלק התת מודע שאוגר מידע במהלך היום (או הימים) נדחס למצבור לחץ שחייב למצוא דרך להשתחרר וזו בעצם מהות החלומות וחשיבותה של שנת REM.
איך סמים משפיעים על שנת החלום?
רוב המחקרים שנעשו עד היום מתייחסים בעיקר לתרופות והשפעותיהם על השינה. לגבי סמים אחרים (סמי רחוב) נעשו מחקרים בעיקר סביב הקנביס, עישון המריחואנה והשפעתה על תהליכי השינה.
משתמשי מריחואנה דיווחו על כך שאינם חולמים כלל, אצל חלקם הטיעון היה שהם פשוט אינם זוכרים את החלומות.
מחקר שנעשה בקבוצות של מעשני מריחואנה וכאלה שאינם משתמשים, הראה כי דפוסי השינה שלהם שונים. אצל משתמשי המריחואנה כמעט ולא נרשמו הליכי REM לעומת אלה שלא השתמשו. בין משתמשי המריחואנה שהפסיקו את השימוש לזמן מה דווח כי הם חוזרים לחלום על פי שגרת השינה המוכרת להם.
שימוש בהרואין באופן קבוע משנה אף הוא את דפוסי השינה. המשתמש הכפייתי בדרך כלל אינו מסתפק במצב רגיעה לאחר שימוש אלא מנסה להשיג את מצב "השינה העירנית" המכונה בעגת המשתמשים "צלילה". ההשפעה המשמעותית של ההרואין היא דיכוי והרפייה של שרירי הגוף על ידי הצפה של דופמין במוח. רוב המשתמשים נרדמים כשהם נרדמים ואין להם שגרת שינה קבועה. גם לכך השפעה על היכולת לחלום. משתמשי הרואין לא מדווחים על חלומות ושנת REM כמעט ואינה קיימת אצלם, תלוי גם באופן וכמות השימוש.
משתמשי הרואין מתעוררים משינה כאשר מחסור הסם מעיר אותם ולא לפני כן. כאשר מתחיל מחסור בסם נוצר מצב ראשוני של רצון לישון, בדרך כלל מדובר בשינה קצרה וטרופה, מלווה בסיוטים. לאחר מכן אין ביכולתו של המשתמש בשלב הגמילה לישון במשך מספר ימים ולפעמים אף שבועות.
קוקאין וסמי מרץ עשויים להיות הרסניים בכל הקשור לשינה אצל משתמשים כפייתיים, הפרעות בשינה הם גורם התורם באופן משמעותי להרעת מצבם ולהגברת החרדות. קוקאין מביא את המשתמש למצב עוררות למשך זמן קצר, מה שמעלה את תכיפות השימוש על מנת להשאר במצב עוררות. עם הפסקת השימוש ישנה ירידה בעירנות אך קושי גדול להרדם ואצל הרוב המכריע של המשתמשים בקוקאין נראה גם שימוש בכדורי שינה על מנת להחיש את השינה. כמובן שלתרופות וגם הנחוצות ביותר יש תופעות לוואי הקשורות בשינה.
אלכוהול הוא ללא ספק הסם הנפוץ ביותר. גם אצל אלה שאינם מוגדרים כאלכוהוליסטים. הוא מקושר למצבי שינה. רבים נוהגים לשתות בערב כדי לקדם מצב שינה. כל עוד מדובר במינון אלכוהול נמוך, ההשפעה לא תהיה גדולה מדי על מצב של שנת חלום. הבעיה גדלה כאשר מדובר בצריכת אלכוהול ביחד עם תרופות אחרות או במצב של שתיה כפייתית. רבים יעידו כי לאחר ליל שתיה מרובה הם קמים עם כאב ראש (חמרמורת) ותחושת עייפות. ברור כי שינה לאחר ליל שתיה מרובה מביא לדילוג על שנת REM ובעצם מדובר על שינה של השלב השני, עמוק אך לא בגדר שנת חלום. מכיוון שתוך כדי שינה הגוף משתחרר מהאלכוהול שבדם, ושנת השכרות העמוקה מתחלפת בערות לאחר מספר שעות שינה לא מספק.
גם לתרופות מרשם יש השפעה על איכות השינה שלנו.
תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI המעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין כגון פרוזאק ונגזרותיה. אנשים שלוקחים תרופות אלו עלולים להיתקל בעייפות במהלך היום ועשויות לשבש את דפוסי השינה.
תרופות הרגעה, משככי כאב ותרופות מבוססות אופיואידים עשויות להשפיע על איכות השינה (ע"ע הרואין)
ריטלין וסמי מרץ אחרים (אמפיטמינים) בעלות השפעה אינטנסיבית על מערכת העצבים המרכזית. אמורות לשמור על ערנות וריכוז. למשתמשים במינונים גבוהים יש קושי להרדם ולשמור על דפוס שינה בריא ונורמלי. משתמשי ריטלין לאורך זמן דיווחו על עייפות גדולה בתקופה שלאחר הפסקת שימוש.
תרופות משתנות שתפקידן להוציא נוזלים כדי להסיר נתרן ונוזלים עודפים מהגוף. בתרופות אלה משתמשים להורדת לחץ דם, אי ספיקת לב ובעיות כבד. תרופות אלה מפריעות לשנת REM פשוט כי צריך לקום מספר פעמים בלילה כדי להשתין. בנוסף, הן גורמות למחסור באשלגן וגורמות להתכווצויות כואבות בשרירי הרגליים בשעת שינה.
קלונידין היא תרופה לטיפול ביתר לחץ דם וגם לבעיות נפשיות כמו התקפי חרדה ו-HDAD. התרופה גורמת לירידה ברמות הסידן ועשויה לגרום לנפילות בלחץ הדם. במהלך היום המשתמש עשוי להרגיש עייף ואנשים מדווחים על עייפות לאחר שנת לילה מלאה. התרופה מפריעה להכנס למצב של שנת REM כראוי. בעיות אחרות הקשורות לתרופה זו כוללות חוסר מנוחה בלילה וסיוטים.
חוסמי בטא הם כלי רפואי חשוב לטיפול בלחץ דם גבוה, תעוקת חזה והפרעות קצב לב. עם זאת, תרופות אלו גורמות לעתים קרובות להתעוררויות בלילה ולנדודי שינה אצל אנשים מסוימים.
אנטיהיסטמינים נוגדי אלרגיה, בעלות השפעה מרגיעה, עשויות להפריע לשנת REM. עשויות לגרום לנמנום במהלך היום וקושי להרדם בלילה.
זייבן וצ'מפיקס, תרופות שמשמשות בהפסקת עישון כדי לדכא את הדחף והתשוקה לניקוטין. מוכרות כתרופות המשפיעות על איכות שנת החלום. כנראה שהמעבר לשנת REM אינה נפגעת אך משתמשים רבים (כולל כותב שורות אלה) יעידו כי הם סובלים מחלומות הזויים ומוזרים על סף הסיוט בעת נטילת התרופה.
ולסיום, הטבעונים הדתיים מוכנים להשבע כי ישנם אף סוגי מזון שמחלישים את היכולת שלנו לשינה בריאה. סוכר, קמח לבן, חלב וגבינות. ומאכלים שמקורם בחי לרבות בשר, עוף, דגים וכדומה.