בשנת 1980, הכימאי הישראלי פרופסור רפאל משולם בודד את החומר tetrahydrocannabinol, הידוע יותר בשם THC, והמשיך לעשות מחקרים פורצי דרך על למה ואיך מריחואנה משפיעה על המוח. אבל לאורך כל הדרך המשיך לחקור מרכיב כימי אחר בקנביס, הקרוי cannabidiol, או CBD.
CBD לא גרם לאנשים להתמסטל, אך יחד עם זאת התגלו בו אפקטים אחרים, כמו מניעת התקפים בחיות מעבדה ושיפור איכות השינה באנשים עם נדודי שינה. בשנת 1980, פרסם פרופסור משולם תוצאות ניסוי קליני קטן שמראה כי CBD הפחית התקפים בשבעה מתוך שמונה חולי אפילפסיה שנבדקו. אך זה לא עזר למימון מחקרי המשך.
מטבע הדברים, התנאים היום שונים מאלו שלפני 35 שנה. ככל שיותר ויותר מדינות מכשירות את הקנביס הרפואי ואף את המריחואנה כסם פנאי, CBD נחקר שוב. ההשערה הרווחת היא כי CBD הוא האחראי לרבים מהיתרונות הטיפוליים של המריחואנה, אך אינו אטרקטיבי כשלעצמו למעשני הפנאי מכיוון שהוא אינו משנה מצב רוח או תודעה. אצל חולים רבים שימוש במריחואנה לטיפול בתסמינים כמו כאב ובחילה, מקל על התסמינים אך משנה את מצב התודעה, כך ש- THC עשוי לגרום לתופעות לוואי לא רצויות. במדינת פלורידה ארה"ב, החומר CBD הינו חוקי לשימוש רפואי, תוך שמירה על THC מחוץ לחוק.
חברות התרופות נרתעות ממימון מחקרים של חשיש מהסיבה הפשוטה, אין אפשרות לקבל פטנט על מריחואנה ואין דרך להחזר כספי מימון מחקרים. אפשר לומר גם כי המחקרים על CBD לא התקדמו הרבה מעבר לניסוי הקליני ההוא של פרופסור משולם.
העדר מימון מעכב חוקרים שאין להם את האמצעים, הידע או כוח העמידה לעבור את המערכת.
הנה מה שהמדענים כן יודעים. CBD אינו פועל על אותם קולטנים במוח כמו THC. למרות שהוא מתקשר עם אותם אנזימים הקשורים בחילוף חומרי THC. אך CBD מתקשר עם רצפטורים רבים אחרים במה שנקרא מערכת אנדוקנבינואיד. בעקרון, הכימיקלים שהמוח שלנו מייצר דומים לרכיבים שבמריחואנה ולקולטנים שמגיבים אליהם. העובדה שהגוף שלנו מייצר תרכובות אלו באופן טבעי מסבירה מדוע מריחואנה עובדת עלינו.
CBD משפר את פעולתו של קולטן הסרוטונין 5-HT1A ועשוי להיות הסוד שמאחורי ההצלחה של המריחואנה בטיפול בכמה סימפטומים של סכיזופרניה. החוקרים מתמקדים בלימוד השפעותיו, אך בין אם הם מבינים או לא באופן מלא את המנגנונים שלו, הם מראה תוצאות מבטיחות לטיפול בחרדה, דיכאון, בחילות והקאות, סוגים מסוימים של כאב, שבץ, תלות במורפיום, פרקינסון, מחלת הנטינגטון, אפילפסיה, סרטן, סוכרת, אוסטיאופורוזיס, מחלות מעי דלקתיות, פסוריאזיס, דלקת פרקים ניוונית של מערכת העצבים ו… אולי אפילו תכונות אנטיביוטיות.
מילת המפתח היא פוטנציאל. כמעט כל המחקרים הללו נערכו על בעלי חיים או בצלוחיות פטרי במעבדה. מחקר קטן בבני אדם עדיין לא מהווה בשורה. מה שחסר לנו הם המחקרים הקליניים הגדולים, בהן ניתנת התרופה לקבוצת מחקר כפולה בשילוב פלצבו. אלה הסטנדרטיים של מחקר לתרופות זהב. בינתיים המריחואנה עדיין נופלת מהסף המינימאלי להגדרתה כתרופת זהב.
ישנם כמה מחקרים שנמצאים בעבודה למוצרי CBD בלבד. למשל תרופה בשם Epidiolex, שנועדה לטיפול באפילפסיה חמורה בילדים. בהנחה כי אם יאושרו הן יהיו זמינות על ידי מרשם, במינונים סטנדרטיים ורשימת שימושים מומלצים. יש לציין כי THC טהור ו-THC / CBD משולבים כבר זמינים כתרופות מרשם.
החוקרים מקווים כי CBD ימצה את הפוטנציאל שלו. אבל כאשר מדובר בפיתוח של תרופות חדשות, התפקיד שלהם הוא להיות ספקנים עד שהתרופה תוכח כבטוחה ויעילה.