המשימה של הרשות היא לא אלימות! יש גורמים דוגמת עיר ללא אלימות שעוסקים באלימות, גם כתוצאה מצריכת סמים ואלכוהול. הרשות מטפלת בכל מכלול הנזקים הקשורים לשימוש בסמים ושימוש לרעה באלכוהול. פיתוח תוכניות טיפול, שיקום ומניעה, הפעלת הקו החם, הפעולות בקהילה, מרכזי הגמילה, קמפיינים הסברתיים בנושא אלכוהול עוברי, שימוש בסמים ועוד. הפיכת האלימות לחזות הכל, משאירה בצד את המכורים הלא אלימים, את הנערים והנערות שזקוקים למישהו שיבוא לעזרתם.
התוצאה של פירוק הרשות היא שלא יהיה גוף שירכז את נושא המאבק בשימוש בסמים ושימוש לרעה באלכוהול. המשרד לביטחון הפנים יעסוק באלימות, וכל הנושא של מניעת השימוש בסמים ושימוש לרעה באלכוהול יוזנח, כי הרי מה שלא מעודד אלימות לא נחשב. הנרקומנים שמגיעים לקבל מזרקים נקיים לא נחשבים, הנערים שמתמכרים למריחואנה לא נחשבים, מי שלא אלים, לא נחשב!!!
הפיכת הרשות לסוג של מחלקה בתוך אגף בבט"פ, תוריד לטמיון שנים של עבודה משותפת מול משרדי הממשלה השונים. עבודה מול הצבא, מערכת החינוך הפורמלית ו א- פורמלית, משרד הבריאות, משרד הרווחה, עבודה מול ארגונים בינלאומיים, עובדה מול מקומות עבודה ועוד. כוחה של הרשות בהיותה גוף עצמאי, גוף שיכול לרכז את הטיפול בנושא עליו הוא מופקד, מול כל המשרדים והגורמים הרלוונטיים.
מדובר בחיסול הגורם היחיד במדינה שהתווה מדיניות בנושא סמים, בהעדר הרשות, נתונה הרשות למדיניות מקלה, כי הרי מה שלא גורם לאלימות, לא באמת נחשב.
המשרד לביטחון הפנים קיבל תוספת של 1.7 מיליארד ש"ח והחליט לחסוך 20 מיליון, על חשבון האנשים שהרשות מסייעת להם. האנשים שנמצאים במקום הכי נמוך. אלו שזקוקים לעזרה הרבה ביותר.
החיסכון הזה יעלה הרבה כסף. הרשות הצליחה למנף פי שלושה את תקציביה. כל שקל הופך לשלושה באמצעות תקציבי רשויות מקומיות וגורמים נוספים.
מדינת ישראל היא אחת המדינות עם שיעור השימוש הנמוך ביותר בסמים ובאלכוהול – רק בשנים האחרונות חלה ירידה של כ-25% בשיעור השתייה לשוכרה והשימוש בסמי פיצוציות בקרב בני נוער – ההצלחות הללו הן תוצאה של עבודת הרשות.
גוף קטן (30 איש) שעושה הרבה.
עכשיו תהיה הרשות הלאומית למאבק בתאונות הדרכים שתטפל בהשפעות האלכוהול על הנהיגה, הגוף למאבק לאלימות במשרד לבטחון פנים שיטפל בהשפעות האלכוהול על אלימות המשתמשים בו. למכורים ולאלה שעלולים להפוך למכורים לא יינתן מענה. לא מענה טיפולי, לא מענה הסברתי, לא מענה חינוכי – כלום!
עד כאן דף המסר.
לנו נותר רק לשאול את השר הממונה גלעד ארדן ואת נציבות שרות המדינה, את השאלה שיו"ר הוועדה למלחמה בסמים מיכל זנדברג לא הצליחה לקבל עליה תשובה.
עד מתי ישב המנכ"ל יאיר גלר בבית כחשוד מרכזי בפרשת השחיתות הגדולה וימשיך לקבל שכר מלא מהמדינה?
http://www.themarker.com/news/1.2708260
לסגור, ויפה שעה אחת קודם.
מה שהוקם במטרה לטפל בבעיית הסמים והאלכוהול, הפך ברבות השנים למחלבת כספים והסתאבות עובדיה.
20 מיליון שקלים שקיבלה הרשות, סכום לא גדול לכל הדעות, לכן הוא מממן בעיקר את שכר עובדיה, נסיעותיהם לחו"ל והשמעת קולות של יעילות מדי פעם.