שמונה עשרה שנים לאחר אותה הכרזה, קבוצה של ראשי מדינות ממקסיקו, קולומביה וגואטמלה, ביקשו לכנס את האסיפה הכללית של האו"ם לכנס מושב מיוחד כדי לטכס עצה לנוכח העובדה כי "עולם ללא סמים" התברר כלא יותר מפנטזיה, הבקשה אושרה וכנס כזה מיועד להתרחש באפריל 2016 בניו יורק.
הסחר העולמי בסמים, לא רק שאינו מתכווץ אלא הולך ותופח. מדובר בשוק שמגלגל מעל 300 מיליארד דולר בשנה וכ-4% מאוכלוסיית העולם משתמשים בסמים. הסחר בסמים קנה אחיזה בכל פינה בעולם, מהג'ונגלים של אמריקה הלטינית ועד לרחובות ערי אירופה.
תמונת המפה של עסקי הסמים הלא חוקיים מראה פעילות עניפה. קרטלי הסמים מתפשטים בין דרום ומרכז אמריקה והאיים הקריביים עד מערב אפריקה. מערבות המזרח התיכון ועד דרום מזרח אסיה. קנוניות בין מורדים באפריקה לפקידי ממשל מושחתים, בין אירגוני טרור וקבוצות פשע מאורגן, יוצרים איום ממשי על יציבות ממשלות. מפלס האלימות בין כל אלה הולך וגואה, במקסיקו לבד, נהרגו / נרצחו בעשור האחרון מעל 100,000 בני אדם מפעולות אלימות הקשורות לסחר בסמים.
סמים הם הרסניים, אבל מדיניות וגישה חברתית לא נכונה, הרסנית הרבה יותר.
המדיניות הנוכחית של המלחמה בסמים נכשלה ולראיה אנו רואים את השוק השחור הפורח. אירגוני הפשע גורפים רווחים עצומים ומשאירים שובל של הרס ומוות.
נכשלנו בנסיונותינו לייצר סביבה נקיה מסמים.
בימים של טרום "המלחמה" הנגישות לסמים היתה מאד לא פשוטה. היית צריך להכיר מישהו שמכיר מישהו, או להכיר את תחנות הסמים מקרוב. צרכן הסמים הממוצע היה בחיכוך מתמיד עם הרחוב העברייני, סמים שויכו לסביבה מסויימת, לשכבה חברתית ולשכונות מצוקה.
המלחמה שניהלנו כנגד השימוש והסחר בסמים הביא אותנו לפתחו של עידן חדש. הסמים יצאו משכונות המצוקה, מהשכבות החברתיות "המועדות", והגיעו אל מפתן ביתנו. רשת האינטרנט הפכה לשוק סמים שמגלגל מיליוני דולרים. בכל יציאה לבילוי יהיה מישהו במועדון שיהיה לו משהו להציע והזמינות והמבחר של הסמים (חלקם מסוכנים ביותר) עלתה לאין שינוי לעומת זמינותם 15 שנים לאחור.
אי אפשר למנוע מאנשים להשתמש בסמים או אלכוהול.
בני אדם השתמשו בסמים משחר ההיסטוריה. סמים שימשו בארועים חברתיים סביב מדורת השבט, טקסים שונים ושימושים רפואיים. עד תחילת המאה העשרים כל הסמים היו חוקיים לגמרי. חברות תרופות כמו באייר הגרמנית, שיווקו קוקאין, הרואין ושאר נגזרות האופיום לכל דורש.
הנשיא הראשון של ארה"ב, הלא הוא ג'ורג' וושינגטון התפרנס מייצור וויסקי. אלכוהול נטוע בתוך החברה המערבית באופן בלתי הפיך. אילו היה מומצא בימים אלו, בוודאי שהאלכוהול היה הסם הראשון שהיה מוצא אל מחוץ לחוק.
אורחות החיים שסיגלנו לעצמנו מייצרים לחצים ומתחים שלא למדנו לתעל. תרבות האסקפיזם היא נשמת אפנו והביקוש לסמים לא רק שאינו דועך אלא גובר משנה לשנה.
להפסיק להלחם ולהתחיל להתמודד
אירופה, שהיא שוק הסמים השני בגודלו אחרי צפון אמריקה אינה מדביקה את הביקוש לסמים וההיצע לא יורד על אף תפיסות הסמים הגדולות. מדיניות המאבק בסמים מבוססת על פוליטיקה מקומית ולא על עובדות בשטח וניתוח מגמות. המאבק בסחר בסמים כפי שהוא מתנהל כיום, יצר טרנד של סמים סינטטיים מסוכנים לאין ערוך ושיטות סחר שקשה מאד לעקוב אחריהם.
האינטרס החברתי מכתיב שינוי, ולא מעט מדינות הבינו שצריך לעשות צעד שונה ואמיץ אם ברצונן לדלל את אוכלוסיית בתי הכלא מצד אחד ולהפחית את סכנות הסמים הסינטטיים מצד שני.
קנדה ואורוגוואי הן המדינות הראשונות שבהן הוסדר עניין המריחואנה לשימוש פנאי עם הגבלת משקל לצריכה עצמית. מספר מדינות בארה"ב כבר התירו את השימוש במריחואנה. שווייץ היא המדינה הראשונה באירופה שבה הוקמו מרפאות בפיקוח שבהן מחולק הרואין להזרקה, הרבה מדינות באירופה (כולל גם בישראל) אימצו מדיניות של הפחתת נזקים על ידי החלפת מזרקים.
אנו צריכים לבסס את מדיניות הסמים על הראיות והאינטרס הציבורי ולא על פי עמדה פוליטית. צריך להקים מנגנון שיעקוב אחר השפעות חקיקה ואכיפה ביחד עם השקעה נכונה יותר בטיפול. כל אלה כרוכים יחד.
לאירגון האו"ם יש את הכח והיכולת לאחד את המדינות החברות בו כדי לייצר אופן חשיבה חדש ושיתוף פעולה ומידע. נחכה בסבלנות לחודש אפריל הקרוב ונראה אם מניו יורק תצא הבשורה.
איזו יומרה! כשיש היצע יש בקוש