אירגון זכויות האדם האיראני IHR דיווח לסוכנות הידיעות Mehr השבוע, על היקף הענק של בעיית השימוש בסמים באיראן. שאהינדוט מולברדי סגן נשיא איראן לענייני נשים ומשפחה (שמונה על ידי חסן רוחאני ב-2013 ) אמר כי ישנו כפר שבו הוצאו להורג באשמת סמים כמעט כל הגברים הבוגרים. הילדים של האנשים האלה הם סוחרי סמים פוטנציאלים או בגלל שהם יחפשו נקמה על מותם של אבותיהם או משום שהם יצטרכו לעזור כלכלית למשפחותיהם. כל זאת תוצאה של העדר תמיכה מצד המדינה.
בשנת 2015 נתלו באיראן כ-950 בני אדם, וכ-600 מתוכם היו על עבירות סמים לכאורה. בכל שנה כמה מאות אנשים נתלים באיראן בשל עבירות הקשורות לסמים. לדברי IHR, רוב האנשים המוצאים להורג באיראן משתייכים לקבוצות המוחלשות ביותר בחברה, ואזורים אתניים הם המושפעים ביותר. שלטונות איראן הודו שוב ושוב כי עונש המוות לא פתר את בעיית הסחר בסמים, ולמרות זאת הם עדיין ממשיכים לתלות אנשים על עבירות סמים. "בשנת 2015 מספר ההוצאות להורג באיראן בגין עבירות סמים היה הגבוה ביותר ב-20 שנים האחרונות", אומר מחמוד אמירי מוחאדאם, דובר של ארגון זכויות האדם האיראני.
IHR קוראים למשרד האו"ם לענייני סמים ופשיעה UNODC ולתורמים אחרים, להפסיק לספק ציוד, מימון וטכנולוגיה לאיראן עד שתחדל מעונש המוות לעברייני סמים. UNODC ומדינות אירופה אשר מממנות פעולות אכיפת חוק, חייבים להתנות את שיתוף הפעולה והמימון של המאבק בסמים באיראן בקיצו של עונש המוות על עבירות סמים. האו"ם אינו חייב להמשיך במימון "מכונת ההרג" של שלטונות איראן בתואנה של מלחמה בסחר בסמים.
מעניין כי באיראן הסובלת מאד מבעיית הסמים, קיימים מוסדות טיפול בחסות המדינה. קיימת בה אחת החברותות הגדולות של מכורים אנונימיים. יחד עם זאת החוקים נוקשים מאד תחת השלטון האיסלאמי. משטר האיאטולות ירש מהשאח מדינה של נרקומנים שנבנתה כולה על ידי כוחות מחוץ למדינה.
היחס הזה מזכיר את ימי שלטון מאו בסין של אמצע המאה הקודמת, שבה משתמשי הסמים נשלחו למחנות "חינוך מחדש" וכל מי שנחשד בסחר או גידול אופיום, נורה ברחוב ללא משפט. למאו זה איכשהו הצליח, במיוחד לאור רגשי האשמה של המערב שכפו את האופיום על סין (ע"ע מלחמות האופיום).
כיום ב-32 מדינות קיים עונש מוות על הברחת סמים, כולל ארה"ב הנאורה. אך הוצאות להורג באשמת סחר בסמים נדירות ביותר. רק בשש מדינות, סין, איראן, ערב הסעודית, וייטנאם, מלזיה וסינגפור, עברייני סמים מוצאים להורג באופן שיגרתי.